חידוש מרשמים: הבקשה שאסור לענות עליה אוטומטית
בקשות לחידוש מרשם הן ההודעה הנפוצה ביותר שמרפאה מקבלת, וזו שבה יש למכונה הכי פחות מקום לעזור. הבקשה עצמה פקידותית; אם לאשר אותה - לא, ושום דבר בהודעה אינו מראה את ההבדל.
ההחלטה שייכת לרופא מרשם, בלי יוצא מן הכלל
אם להמשיך תרופה תלוי במרווחי ביקורת, בתוצאות מעקב, בתגובות הדדיות עם כל מה שהתחיל מאז, ואם ההתוויה עוד קיימת. שום דבר מזה אינו בבקשה. עוזר שעונה "כן, אפשר לאסוף מחר" לא חסך עבודה לאף אחד - הוא קיבל החלטה רפואית בלי רופא בחדר, וההשלכה נשארת אצל המרפאה.
מה שאפשר לפרסם הוא התהליך, וזה רוב החיכוך
איך מגישים בקשה כדי שתיחשב. כמה ימי עבודה להקציב. האם נדרשת פגישת ביקורת קודם. אילו תרופות אינן מתחדשות בלי בדיקה. איך מודיעים שהמרשם מוכן ואיפה אוספים. חמש עובדות, כולן נכונות כבר, וביניהן הן רוב שיחות ה"מה קורה עם זה".
מטופלים טועים בזמן, וזה מסוכן
מטופלים מבקשים ביום שהתרופה נגמרה. מרפאה צריכה ימי עבודה, וסוף שבוע או חג הופכים שניים לארבעה. פרסום זמן האספקה אינו נימוס מנהלי: לחלק מהתרופות הפסקה בטיפול יש השלכות, ומטופל שידע לבקש שבוע מראש אינו מגיע לשם. אמרו כמה מראש, ואמרו למה.
לתעד את הבקשה כראוי זו כל העזרה הבטוחה
איזה מטופל, איזו תרופה, איזו מינון, מתי אסף בפעם הקודמת והאם עבר ביקורת - לתעד במדויק, עם חותמת זמן, ולהניח לפני רופא מרשם. זה הופך תור טלפוני לרשימת עבודה בלי להחליט דבר, וחותמת הזמן חשובה מפני שבקשה שהוגשה ביום שישי ונקראה ביום שני היא מצב רפואי אחר.
שאלות נפוצות
האם עוזר יכול לאשר חידוש מרשם?
מה מרפאה צריכה לפרסם על חידושים?
למה לפרסם את זמן האספקה ולא פשוט לעבוד מהר יותר?
מה לתעד כשבקשה מגיעה?
באילו שפות מטופל יכול לכתוב?
דברו איתנו
השאירו פרטים ונחזור אליכם. אין צורך בשיחת מכירות כדי לקבל תשובה.